Uncategorized

רומנה קריזנובסקה – אגדת פילאטיס

מותה של המאסטרית ומנטורית הפילאטיס רומנה קריזנובסקה(Elder) תפס אותנו לא מוכנים, זה קרה ב30 באוגוסט 2013. היא הייתה בת תשעים שנה וכבר פרשה מעין הציבור כמה שנים קודם לכן. עם זאת, כפי שקורה לעתים קרובות עם פטירתו של מי שחשוב לנו, זה היה בלתי צפוי.

מעמדה של רומנהקריזנובסקה והשפעתה העצומה על תחום הפילאטיס הטביע חותם בעולם כולו.

ישנם מספר דברים שכדאי שכולם יידעו, במיוחד אלה מכם שקוראים ותחום הפילאטיס חדש עבורכם, כי זה לא משנה באיזה זרם של פילאטיס אתם מתאמנים, רומנה קריזנובסקה היא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה של שיטת הפילאטיס.

רומנה החלה ללמוד עם ג’וזף פילאטיס ב1940. היא הייתה תלמידה בבית הספר לבלט, כאשר פציעה בקרסול היא שהביאה אותה לסטודיו של ג’ו האמריקאי. עד מהרה היא היתה קורסיסטית מובילה ואסיסטנטית בסטודיו.

במהלך השנים, רומנההפכה לבת בית אצל ג’וזף וקלרה פילאטיס. היא קראה לו הדוד ג’ו, והמשיכה לקרוא לו כך במהלך חייה. גם כאשר עזבה את ארה”ב לתקופה של 15 שנים, מרגע שנישאה לפבלו בשנת 1944, ועברה להתגורר בפרו שם גידלו את ילדיהם פול ושרי, דאגה להישאר קרובה אל ג’ו באמצעות המכתבים שכתבו זה לזו.

רומנה המשיכה ללמוד ולעבוד עם ג’וזף וקלרה פילאטיס עד למותו של ג’ו ב1967 והמשיכה ללמד עם קלרה, עד למותה. ב1970 הפכה למנהלת הסטודיו והמשיכה ללמד בסטודיו המקורי בשדרה השמינית תחילת שנות ה80, גם כאשר הוחלפו בעליו מספר פעמים. בסופו של דבר, היא פתחה סטודיו משלה “הפילאטיס של רומנה” היא לימדה פילאטיס והכשירה מורים רבים בתחום הפילאטיס.

רומנה התחילה ללמוד פילאטיס (Contrologyבאותה העת) בגיל שבע עשרה ולימדה פילאטיס קרוב ל67 שנים.  היא עבדה עם ג’ו כל אותן השנים עד למותו, קיימת הנחה שרומנה היוותה השראה עבור ג’ו במהלך עבודתו בפיתוח השיטה. היא דיווחה שכשהוא ראה אותה, הוא אמר שהוא ידע שהיא האחת. רומנה הייתה ללא ספק בת חסותו של ג’ו.

רומנה לימדה בניו יורק במשך רוב הקריירה שלה ונסעה ברחבי העולם לאמן מדריכים. מדהים לחשוב על כמות המדריכים שלימדה על במרוצת השנים, ואלה הכשירו אחרים וכן הלאה. אך רומנה לא רק לימדה, היא הייתה שקועה לגמרי בעבודתו של ג’ו בסטודיו והקדישה את חייה ללימוד, הוראה ושימור השיטה.

המיומנויות של רומנה ותשוקתה להוראת פילאטיס היא אגדית, בדומה לתשוקתה לחיים, כך מעידים רבים שהכירו אותה. היא היוותה השראה במסירותה לתלמידיה, לא רק בגלל מי שהייתה ומה שעשתה, אלא גם משום שהייתה מחויבת להם במאת האחוזים. תלמידיה מספרים שזה לא היה קל להיות סטודנט שלה. היא הייתה תובענית. היו לה סטנדרטים גבוהים. לעיתים אף היתה קשה מאוד. אבל היא ידעה את העבודה, היא ידעה איך להסתכל על הגוף ולהביא את האדם לתוכו, והיא דבקה בחזון שהיה מעבר למה שסטודנטים חשבו שהם מסוגלים לעשות -והיא כיוונה אותם אליו.

רומנה הייתה מחויבת לאהבתה לפילאטיס דרך אומנות, משמעת, ואורח חיים, ואת אלה דאגה להעביר לתלמידיה. רומנה העניקה כבוד ותרמה רבות לצמיחת הפילאטיס בעולם. אנחנו יכולים רק לקוות שהדורות הבאים של תלמידי הפילאטיס ירגישו גם הם את החיבור הזה.

סיפורה של רומנה, מבחינה היסטורית לפחות, הרבה יותר גדול ממה שאנחנו מציינים כאן. אנחנו ממליצים בחום ללמוד עוד על הפילאטיס דרך סיפורה של רומנה ולעקוב אחר המדריכים הבכירים בתחום הפילאטיס (The Elders) ולהקשיב לסיפוריהם. השתתפות בכנסים וסדנאות הינה דרך מצוינת לעשות זאת.

About the author

Relative Posts

Leave a Reply

Leave a Reply

כתובת המייל שלך לא תפורסם